לקויות אקדמיות

  • המקרים הבולטים מתגלים לרוב כבר בביה"ס יסודי (כתות ב'-ה').
  • העלייה במודעות לתופעה הביאה לעלייה בכמות האבחונים וההתאמות.
  • ההתאמות הן דרכים יעילות לעקיפת הליקויים- למשל: תוספת זמן לבחינות,
    בחינות בעל-פה במקום בחינות בכתב.
  • חוסר מודעות לליקויים וחוסר התאמות פוגע מאוד בהשתלבות בביה"ס.
  • חסרה עדיין מדיניות אחידה ומגובשת לגבי השלכות הליקויים על תפקוד התלמיד בבית-הספר.


השפעות אפשריות של לקויות למידה אקדמיות בתחומי החיים השונים:

בתקופת השרות הצבאי:

  • ליקויי למידה גורמים לציונים נמוכים במבחני המיון.
  • המתגייסים יכולים להצליח בתפקידים מקצועיים או קרביים הדורשים כושר גופני, תפיסה מרחבית, יכולת טכנית, יכולת ניווט או מנהיגות.
  • כאשר אין התאמה בין הליקויים והתפקידים, נוצר תסכול רב.
  • יתכנו קשיים בקורסים עיוניים, קורסי קצינים, קורס טייס, חובשים.
  • ניתן כיום לקבל התאמות על סמך מבחן אבחון תקף.
  • השירות לגבי חלקם מהווה את ה"תקופה היפה בחיים" (לעומת חוויה הלימודית בביה"ס).


בשלב בחירת המקצוע:

  • יתקשו בהכשרה מקצועית הדורשת לימודים עיוניים, בהרבה הכשרות מקצועיות אין עדיין מודעות ומדיניות ביחס ללקויות למידה.
  • זקוקים מאוד לייעוץ והכוונה מקצועית- בעיקר בדיקת פוטנציאל אינטלקטואלי.
  • יזדקקו לדו"ח התאמות לקראת הכשרה מקצועית ומבחני מיון.
  • יש נטייה למקצועות המאפשרים "עקיפה" של לימודים עיוניים.
  • חשוב לדעת כי כיום ישנה אפשרות להכרה במוסד לביטוח לאומי, דבר שיכול לסייע בנושא ההכוון המקצועי והלימודים המתאימים.


בתקופה הלימודים האקדמיים:

  • סיכויי קבלה נמוכים יותר עקב ציוני בגרות נמוכים וקשיים בבחינה הפסיכומטרית.
  • נוטים שלא לפנות ללימודים אקדמיים עקב דימוי עצמי נמוך.
  • לעיתים קרובות נזקקים להשלמת השכלה ומכינה קדם אקדמית לפני הכניסה לאקדמיה.
  • ניתן לקבל התאמות בבחינות גם באוניברסיטאות וכן סיוע במרכזי תמיכה הקיים כיום בכל האוניברסיאות הגדולות וגם ברוב המכללות.
  • מדיניות המוסדות האקדמיים איננה אחידה ואיננה מגובשת.
  • ישתלבו יותר במקצועות ההנדסה, מדעי הטבע, מחשבים, טכנולוגיה, 
    ואמנות.
  • חשוב לזכור: רבים מהם יצליחו טוב יותר בעבודה מאשר בלימודים.